|
הכל זמני!
בשיעור הראשון בלימודי הכלכלה למדתי שהאדם הסביר/הרציונלי רוצה ודאות. במשך השנים ראיתי שאכן רוב האנשים עושים בחירות בחייהם מתוך החיפוש והרצון לודאות. לעיתים, כשדיברתי עם אנשים, ראיתי שאת הרצון לודאות מלווה גם פחד. פחד שדברים ישתנו. פחד מאי הודאות.
יחד עם זאת שמעתי אנשים שלא מפחדים ושמדברים אחרת:
-
ראיתי בעבר מתיחה שעשה יגאל שילון לננסי ברנדס - את מהות המתיחה אני כבר לא זוכר, אך אני כן זוכר שאי אפשר היה להוציא את ברנדס משלוותו ושהוא רק חזר ואמר ש 'בחיים הכל זמני'.
-
שמעתי גם את ההסבר שבעוד 150 שנה כנראה שאף אחד לא יזכור אותנו בכל מקרה! הסבר שקצת העציב אותי למען האמת, אך נשמע הגיוני לחלוטין.
-
'כל התופעות בעולם הן בנות חלוף' כך אמר הבודהה – אדם שמצא שקט ושלווה.
-
'אינך יכול לטבול רגליך באותו הנהר פעמיים' – כי זהו לעולם לא אותו הנהר! (וגם לא אותה הרגל...).
-
ו'אל תיקח את החיים כל כך ברצינות, כי במילא אף אחד לא ייצא מכאן בחיים!' אמר מטורף אנגלי שהכרתי באוסטרליה.
נראה שלמרות מה שהאדם הסביר רוצה, לצערנו (או לא) אין ודאות בחיים! הכל זמני כאן! הכל ארעי. ומי הוא האדם הסביר? האם אלה רוב האנשים? ואם כן, אז האם לרובנו יש את אותם הפחדים מחוסר הודאות?
אבל בעניין הפחדים אל דאגה! - החוויות, התחושות והרגשות שלנו גם הם זמניים. הכל משתנה וחולף. הכל יעבור.
ההבנה וההפנמה של המושג ארעיות מביאה הרבה שקט ושלווה. היא מביאה עמה קבלה. קבלה של העולם כמו שהוא. קבלת המציאות. קבלת הקשיים כחלק מהחיים, קבלת הכאב והסבל והשלמה עם הפרידה – הפרידה ממה שאנו מכירים ואוהבים. ללא מרמור, ללא תלונות וללא כעסים. זאת המציאות בה אנו חיים! כך העולם בנוי והוא קסום ומיוחד. והכל זמני כאן, הכל ארעי.
בספר (והסרט) "The way of the peaceful warrior" (מאת דן מילמן), מקבל הלוחם שלושה כללים לחיים:
פרדוקס – החיים הם תעלומה, אל תבזבז זמן בניסיון להבין אותם.
הומור – שמור על חוש ההומור שלך ובעיקר כלפי עצמך.
שינוי – אל תאפשר לשום דבר להישאר כמו שהוא.
ברשותכם אמשיך לתהות על קנקנו של האדם הסביר (וההזוי...), עד אז נראה שמומלץ לא לאפשר לשום דבר להישאר כמו שהוא! (או לפחות לא להתנגד לשינויים...).
משימה די קלה לביצוע לא? (:
הרי רק דבר אחד ודאי והוא הארעיות.
בואו נקבל את החיים כמו שהם ולא נתנגד למציאות!
הכל זמני, הכל ארעי.
אורי
|
